יפה נ' מרכז שירות תושיה בע"מ ואח'

פסק דין

התובע פנה אל הנתבעת 1 על מנת לבצע טיפול שגרתי ברכבו. מדובר במוסך מרכזי. הנתבעים 2 ו-3 הם מנהל מרכז השירות והמנהל הטכני, בהתאמה, אצל הנתבעת 1.

לטענת התובע, הוא סיכם עם הנתבע 2 טלפונית כי עלות הטיפול מסתכמת בסך של 600 – 650 ש"ח ועל בסיס הסכמה זו הובא הרכב למחרת היום אל המוסך.

בסופו של יום, לאחר הטיפול ברכב, נדרש התובע לשאת בתשלום גבוה יותר, סך של 1,384 ש"ח. התובע מסתייג מהדרישה לחייבו בתשלום בשיעור גבוה יותר, על כן הוגשה התביעה המתייחסת להפרש המחירים, אובדן שכר ועוגמת נפש.

הנתבעים מכחישים את הטענה לפיה הוסכם מבעוד מועד שעלות התיקון תסתכם בשיעור הנטען על ידי התובע. נטען שהטיפול שבוצע ברכב הינו טיפול שמוגדר כטיפול "גדול" בעוד שהמחיר בו נוקב התובע מתייחס בעיקרם של דברים לעלות של טיפול "קטן".

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ועדויות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות:

שוכנעתי שהתובע מאמין בתביעתו. עם זאת, אין די בכך כדי להניח תשתית עובדתית המצדיקה קבלה של התביעה, במיוחד כאשר נציג הנתבעת 1 עומד על טענתו, לפיה טרם שהחל הטיפול ברכב הובהר לתובע מהן עלויות הטיפול.

התובע הפקיד את רכבו אצל הנתבעת 1 בפעם השנייה, לאחר שהטיפול הראשון בוצע לשביעות רצונו ועלותו הייתה 660 ש"ח בצירוף מע"מ. עיון במסמך המתייחס לטיפול השני, הטיפול שבמחלוקת, מעלה שהשירות שניתן לתובע היה מקיף יותר, הוחלפו חלקים רבים יותר ברכב, ועלות העבודה הייתה גבוהה יותר ביחס לעלות העבודה בטיפול הראשון. התובע קיבל מהנתבעת 1 טיפול שונה מהטיפול הקודם (שעלותו הייתה דומה לעלות אשר על פי הנטען אמור היה התובע לשלם בגין הטיפול השני).

טענות הצדדים סותרות. כנגד עדות אחת שמסר התובע נמסרו עדויות של שני גורמים אחרים שהיו מעורבים בדין ודברים שהתנהל עם התובע. בסופו של יום, לאחר בחינת העדויות, לא מצאתי מקום להעדיף את עדות התובע על פני עדות הצד שכנגד (עדות מר יניב טבח ועדות מר כרמי אברמוביץ'). למעשה, די בכך על מנת שהתביעה תידחה.

מעבר לאמור, לא שוכנעתי שהיה ניסיון להוליך את התובע שולל. כאמור, לא מדובר בביקור ראשון של התובע אצל הנתבעת 1 והדעת נותנת שהוא שב וביקש לבצע טיפול ברכב במקום על יסוד השירות שניתן לו בטיפול הראשון.

אני יוצא מנקודת מוצא לפיה קיימת הייתה אי הבנה בין הצדדים בכל הקשור לעלות הטיפול.

בסופו של יום, כאשר עולה שהטיפול שהעניקה הנתבעת 1 היה מקיף יותר מהטיפול הראשון, בהעדר הוכחה שנמסר לתובע מבעוד מועד מחיר שונה, נמוך יותר, מהמחיר שנגבה ממנו בסוף הטיפול, וכאשר לא הונחה תשתית עובדתית לפיה חוסר ההבנה בין הצדדים נעוץ בנתבעת 1 (או מי מטעמה, הנתבעים 2 או 3), דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: